איך יוצרים הרגלים מנצחים בעבודה

הבוס העיר לנו? גילינו שלא הודיעו לנו על שינוי בנהלים? מישהו התערב לנו במשימה שעליה אנו אחראים? איך הגבנו? האם אמרנו לעצמנו: בוודאי הייתה סיבה לכך שקרה מה שקרה, או כעסנו והתפרצנו?

אם נעצור לרגע ונביט לאחור נגלה כי החיים מזמנים לנו כל הזמן אירועים. הם פשוט מגיחים וצצים בכל הזדמנות.

האירועים מועברים ע"י חושינו למוחנו בצורת גירוי ומיד מתקבלת תגובה. חלקנו מגיבים "מהבטן", באופן אוטומטי – ריאקטיבי, וחלקינו באופן יזום - פרואקטיבי. צורת התגובה שלנו היא ביטוי לדפוסים שפיתחנו לאורך השנים והפכו להרגלים...דפוסים שנשענים על האופי שלנו, האמונות שלנו, ניסיון החיים והכישורים שלנו.

בואו נדבר על שתי אפשרויות התגובה:

1. תגובה ריאקטיבית – כשאנחנו מגיבים אוטומטית, מהר, מתווכחים, כועסים, מאשימים ועולים בטונים. תגובה מסוג זה מעידה על כך שאנחנו אמוציונליים, תגובתיים ויותר מרוכזים בעצמנו. מאמינים בצדקתנו, רואים בצד השני את החולשות, והדברים השליליים. האחריות למה שקרה והאשמה מוטלת על האחר/מקום העבודה/המדינה, ועל נסיבות וכוחות חיצוניים כאלו ואחרים. יש אנרגיות שליליות ותחושת התקרבנות ומסכנות.

2. תגובה פרואקטיבית - תגובה מתוך שליטה פנימית, ממקום של לקיחת אחריות אישית. תגובה ששמה בצד פרשנות ופגיעה אישית. לוקחת בחשבון שיש סיבה לכל דבר ובוחנת מראש מה תהיה התגובה המקדמת למה שקרה. תגובה מסוג זה מעצימה את הרוגע האישי ותחושת הביטחון העצמי. אנחנו נהיים גמישים ומוצאים פתרונות יצירתיים במצבי החיים. אנחנו משרים "שלום" על אחרים ומשפיעים עליהם ליצור שינוי. כאשר ניזום ונהייה מחויבים לעצמנו נוכל לגרום לדברים לקרות כפי שנרצה שיראו בעתיד. אנשים פרואקטיביים עסוקים בלמידה מתמדת, ורואים בטעויות וחוסר הצלחה הזדמנות ללמוד ולהתקדם להצלחה הרצויה.

הדרך לפתח פרואקטיביות, היא להתחיל להיות מודע לתגובות האוטומטיות שלנו. לדוגמא: להפסיק להעיר לעובד שמעצבן אותנו, לשלוט ברגשות שלנו כלפי קולגה וכד'. במקום כל אלה לאמץ גישה מקדמת ויצירתית לדוגמא: להציע עזרה, לומר שאנחנו עסוקים ברגע זה, להציע שניפגש לקפה...

אם אנחנו חפצים לייצר חיים אפקטיביים, מאושרים ומסופקים, כדאי לנו להכיל על עצמנו דפוסים חיוביים שיביאו אותנו להחלטות יעילות ולתוצאות רצויות.